#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב. 'אמר רבי יעקב שמעית מיניה דרבי יוחנן תרתי חדא המסכך בחבילי קש וכד' ואידך החוטט בגדיש לעשות לו סוכה אינה סוכה, חדא משום גזרת אוצר וחדא משום תעשה ולא מן העשוי' מי אסור מדאורייתא מתעשה ולא מן העשוי ומי מדרבנן משום גזרת אוצר וכיצד מדוייק במשנה?	"ממה שביאר ר' חייא בר אבא בשם ר' יוחנן טעמא דמתניתין של חבילי קש שפעמים אדם מניח חבילתו לייבשה ונמלך עליה לסיכוך ש&quot;מ שזה גזרה דרבנן משום תעשה ולא מן העשוי ולכן אמרה המשנה לשון 'אין מסככין' לכתחילה מדרבנן, אבל אין בזה איסור דאורייתא (כשנותנו לשם סכך).<p dir=""rtl"">המשנה של החוטט בגדיש אסור מדאורייתא דקתני 'אינה סוכה' אבל לא גזרו בזה מדרבנן (ואם מנענע העומרים שבסכך כשרה ולא גוזרים).</p>"	סוכה יב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב: 1 סככה בחיצים זכרים ונקבות האם כשרה ומאי קמ&quot;ל?	"זכרים - כשרה, וקמ&quot;ל שלא גוזרים משום נקבות.<p dir=""rtl"">נקבות - פסולה, ולא אמרינן שזה בית קיבול העשוי למלאות שאינו מקבל טומאה.</p>"	סוכה יב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב: 2 סככה באניצי, הוצני, הושני פשתן, האם כשרה ומה הם הושני פשתן?	"אניצי פשתן (אחר שסרקו ועשה ממנו חבילות) - פסולה.<p dir=""rtl"">הוצני פשתן (כמו שגדל) - כשרה.</p><p dir=""rtl"">הושני פשתן - ספק מה דינם, ויש להסתפק האם דוקא דייק ולא נפיץ אבל תרי ולא דייק הוא בכלל הוצני, או שאף זה בכלל הושני.</p>"	סוכה יב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב: 3 שושי ושווצרי, היזמי והיגי, האם מסככים בהם ומדוע?	"רב יהודה התיר בשושי ושווצרי (שאינם מאכל אדם ולא מקבלים טומאה) ואביי אמר לא לסכך בשווצרי כיון שריחו רע יניחנו ויצא (כתב הרא&quot;ש אם סיכך, בדיעבד כשר).<p dir=""rtl"">רב חנו בר רבא התיר לסכך בהיזמי והיגי, ואביי אמר לא לסכך בהיגי כיון שנופלים ממנו קוצים יעזוב את הסוכה (וכנ&quot;ל).</p>"	סוכה יב:		
